מקום יפה למות בו, זר שומר על ליבי, התאונה, המוות והפינגווין, השלהבת המסתורית של המלכה לואנה

 הגעתי לספריה ביום שישי בדיוק דקה לפני הסגירה. מזל שבכלל נתנו לי להכנס. רצתי ואספתי ארבעה ספרים מעגלת ההחזרות, לקחתי מהר את השלהבת המסתורית של המלכה לואנה כי זכרתי איפה הוא ממוקם, ועפתי החוצה. כך שהשבת, בסוג של ניסוי, הספרים שקראתי הם לא ספרים שבהכרח הייתי בוחרת. וזה גם לא דבר רע. 

יש משהו מעניין בפלטפורמה הזו. שאלתי את עצמי איך להוציא את הרעיון הזה לפועל ישפיע על הקריאה שלי, ובאמת השבת, באופן מאד יוצא דופן, לא סיימתי את כל הספרים שלי. אולי זה גם השילוב עם הלחץ מההתחלה החדשה שלי היום, אולי השינוי, אולי אחי וגיסתי שבאו לביקור מאד נדיר וכהרגלם גירשו אותי מהחדר האישי שלי מה שרק הוסיף לי לחץ ורוגז. 

מקום יפה למות בו/ מאלה נאן
עמנואל קופר, קצין משטרה דרום אפריקני לבן, נשלח לעיירה שכוחת אל לחקור פרשיית רצח של מפקד תחנת המשטרה המקומי והלבן. השנה 1952, ההפרדה הגזעית בשיאה, ובפרלמנט בדיוק עבר חוק שאוסר על קיום יחסי מין בין שחורים ללבנים. כרגיל בספרים מהסוג הזה, הפרשייה מתגלה כסבוכה ממה שנראה מלכתחילה, ולאט לאט מתגלים עוד ועוד גילויים מכמירי לב ואנושיים מאד על העיירה הקטנה ותושביה. אף אחד מהגילויים המרעישים לא באמת מרעיש, לא את הקוראת ולא את עמנואל, שלאט, בלי התלהבות אבל בעקשנות, ממשיך קדימה.
התיאורים היפים של הנוף והאזור מצוינים וזה נדיר. החקירה המסתבכת מתאימה בדיוק לארץ הדהויה והיבשה, וגם הנוף האנושי אמין. בסך הכל, ספר לא רע. הסוף קצת התארך מידי לטעמי והכיל אלימות מאולצת, וההלם היחיד שקבלתי בספר היה בתודות, כשגיליתי שהמחברת היא אשה. היא תארה בכזה דיוק ויובש את הקצין העייף בארץ העייפה, שמשום מה היה ברור לי שמדובר בגבר.

זר שומר על ליבי/ נורה רוברטס
כן, מסתבר שיש עוד ספרים של נורה רוברטס בספריה שלא קראתי, וזה משמח.
סילה אורר'ק היא שדרנית רדיו מפורסמת עם קול יפהפה, שמתחילה לקבל איומים על חייה. כשהאיומים נמשכים, המשטרה נכנסת לתמונה, ובלש מוכשר, מסוקס וחסון, נצמד אל סילה כדי לפענח את התעלומה ולהגן על שלומה. מפה לשם, הוא מוצא את עצמו שומר לא רק על ליבה אלא על עוד איזורים, סילה המסוגרת והטראומטית נפתחת לאט אל האהבה, וכולם מסיימים את הספר באושר ועם טבעות אירוסין. אני לא חושבת שהעלילה מצריכה תיאור מעבר לזה.
כן מעניין העולם של שדרני הרדיו, ומעניין לקרוא עבודה ישנה יותר של רוברטס, שנראית קצת פחות מקצועית, רק בתחילת פיתוח הקונספט של טראומה-מקצוע מרתק-גבר.
מבחינת עריכה, התרגום מ'ממשמרת לילה' קצת תמוה, למרות שבהחלט שומר על רוח הספר.
התרגום בגוף הספר אחר משאר הספרים כי זו הוצאה שונה ממרבית הספרים שלה והוא קצת מעיק. רק הכריכה הזוהרת דווקא מקסימה בעיני.
זה ספר נורא נחמד, אבל בתכלס, יש לה אחרים וטובים בהרבה. תקראו אותם.

התאונה/ לינווד ברקלי
שתי גברות נכנסות למקום לא נכון ברובע הסיני, ואז יורים בהן. זה הפרולוג. אחר כך מתחילה העלילה, בפרוור שקט בקונטיקט, שבה גלן פרבר, שמנסה להתסדר עם המיתון שמאיים על עסקי הקבלנות שלו, מאבד את אשתו במפתיע.
האמת, הוא לוקח את זה די באיזי.
חמוש במילים כמו 'הרגשתי שחיי נעצרו' הוא ממשיך לנהל את חייו כרגיל, יחד עם ביתו בת השמונה שמתנהגת כמו מלאכית-פיה מהסוג שאני הכי שונאת, זה שהופך ילדות קטנות למודל של נשיות מצוירת. כשהילדה עולה בטעות על תגלית חשובה בבית השכנים, מתברר לגלן שאשתו ניהלה עסקים מפוקפקים מאחורי גבו, שכל השכונה מעורבת בהם חוץ ממנו, ושאולי היא בעצם נרצחה ולא מתה. כמה מפתיע.
בסך הכל, רומן מתח חביב בעולם של רומני מתח חביבים. הספר כתוב בדיוק בסגנון של הרלן קובן, במשפטים קצרים ותובנות בשקל וחצי. בניגוד לקובן, הוא לא מלא באלימות גרפית חולנית וגם נקי מאלימות מינית, ככה שאם אתם רוצים הרלן קובן, קחו את הגרסה הזו שלו.

המוות והפינגווין/ אנדריי קורקוב
את המוות והפינגווין לקחתי היום מהמחלקה, דפדפתי בו רגע וראיתי כמה הוא כתוב מקסים ומיד התחלתי לקרוא.
בעצם, כולו, כמעט, מקסים. אם לא הסוף המרגיז הייתי אומרת שמדובר בספר נהדר.
ויקטור אלכייסביץ', סופר ועיתונאי מובטל, מקבל הצעת עבודה מעיתון- לכתוב עבורם הספדים לאנשים שעדיין לא מתו. בדיוק באותה השלמה עייפה שבה ויקטור מתגורר עם הפינגווין שלו, הוא מקבל על עצמו את העבודה, ופתאום אנשים מתחילים למות מהר מידי, ובהתאם להספדים שהוא מסיים.
הכל מאד שליו בספר, מאד מקבל על עצמו את החיים וזה הרי בדיוק מה שהוא מנסה להראות. ורק הסוף הזה מרגיז אותי עדיין וקצת סותר כמעט את הספר כולו, למרות שבמובן מסוים הוא דווקא מתאים.
אולי אני עוד צריכה לחשוב עליו קצת, הרי רק לא מזמן סיימתי לקרוא. אולי אם לא הייתי קשורה כל כך לפינגווין, הייתי מתרגזת פחות.
הרי אני בדרך כלל נעצבת בסופם של משלים בגלל החיה, ושוכחת לשים לב לפירוש. בסך הכל, אני לא יכולה להכחיש שזה ספר טוב. או סביר. עוד לא החלטתי.

השלהבת המסתורית של המלכה לואנה/ אומברטו אקו
האמת שהתלבטתי קצת אם לקחת ספר שמדבר על הזכרון בשלב הזה של הטיפול הפסיכולוגי שלי, אבל כמו שאמרתי, לא היה לי זמן בספריה להתלבט. עוד לא סיימתי את הספר עדיין, ואעדכן פה כשאסיים, אבל אני כבר עכשיו יכולה לאמר מה שאתם כבר יודעים- אקו הוא גאון ספרותי, והספר הוא יותר מסתם ספר, הוא יצירה.

שבוע טוב אנשים מקסימים, מקווה שתהנו מהספרים לפחות כמו שאני נהניתי, ובמקרים מסויימים גם יותר. ניפגש פה באמצע השבוע לכבוד המלכה לואנה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s