תשוקה רצחנית, זר לאור ירח, עיר העצמות, שחיתויות קטנות

רק אני יכולה להתאכזב מספר שכותרתו תשוקה רצחנית.

תשוקה רצחנית/ נורה רוברטס
כשאחותה של הסופרת המפורסמת גרייס נרצחת, השוטר החתיך אד לוקח על עצמו את המשימה. סוף תקציר.
בשלב הזה אתם בוודאי לא מופתעים שיש לי עוד ספר של נורה רוברטס, ומצפים לדיווח הרגיל- גבר אשה קצת אקשן וסקס. הייתי שמחה לתת לכם אותו, אבל הספר מכיל כמות הרבה יותר מידי גדולה של אלימות מינית, ולכן אני נאלצת לסמן אותו באיקס. וזה למרות שמדובר ברומן הרבה יותר מהודק מהרגיל אצלה- למעשה, בכלל לא הייתי מזהה שהוא שלה.
ולמה האכזבה, מעבר לכמות הגרפית של האלימות, עד כדי כך שבאמצע נאלצתי לשים אותו בצד לכמה שעות כדי להרגע? כי הפעם נורה רוברטס בחרה לכתוב על עובדות מין טלפוניות, כלומר סקס בטלפון- הקו החם! ובאמת ציפיתי לקרוא עליהן קצת יותר, בעיקר כי שקלתי בעבר לעסוק בזה (מה? זה רק טלפון!), ובכלל כי אני חושבת שזה יכול להיות מרתק. כמו שאמרתי- אכזבה. האם לא הגיע הזמן להפסיק להלעיט את עצמי ברומנים זולים? אולי.

ומרומנים זולים לרומנים זולים: זר לאור ירח- ג'וד דוורו
ספר נוסף בטרילגיה, בעצם לא, בסדרה האינסופית, שעוסקת בעיירה הקטנה אדיליאן, אי שם בארצות הברית. הגיבורה של הספר היא קים, המוכרת לנו מהספר האחר שעסק בחברתה הטובה, ובזה שעסק בדודנית שלה, ובזה שעסק בסבתא של החתולה שלך השכנה שלה. קים היפה מאוהבת בטרביס היפה, שאותו פגשה רק לשבועיים, כשהייתה בת שמונה. השבועיים האלו שינו לשניהם את החיים, כמובן, ולכן כשהם נפגשים שוב, אחרי עשרים שנה, ניצת ביניהם רומן לוהט, מתובל באלפי רומנים הריונות וחתונות של אנשים אחרים. טרביס מציל את קים באלף מקרים כי הוא גבר חכם, ולאב שהתעלל באשתו ונטש את שני ילדיו הכל נסלח בזכות איזו אמרת שפר וכי הוא גבר חכם: אבל חוץ משני אלו זה רומן מהנה בהחלט.
ואיך אפשר לוותר על התיאור 'עיבורו הגברי', שעשה לי את השבוע.

עיר העצמות: מייקל קונלי
עצם של ילד מתגלה במפתיע וחושפת מקרה רצח שקרה לפני עשרים שנה. הארי בוש, הבלש המסוקס והמיוסר, נקרא מיד לחקור. הוא גרוש, היה לו רומן עם הפתלוגית, והוא עייף וציני אחרי מאה שנות עבודה במשטרה. קראנו את זה כבר? כן, אלף פעם, ואנחנו לא מצליחים בדיוק לזכור איפה.
מה זה משנה? חיכינו לאקשן. ואין אקשן. יש חקירה מאד ארוכה ומאד מייגעת, שקצת לא ברורה בהתחשב בזה שאין עוד מקרי רצח ובשכל זאת עברו עשרים שנה. מגלים מי היה הילד, מגלים למה הוא נרצח בזמנו, קאט.
אולי הייתי אמורה להתרגש כי מדובר על ילד, וכי הספר נפתח בהתאבדות של אשה זקנה ועוד כל מיני כיוצאים באלה, אבל אם הייתי רוצה להתרגש בחיי שזה לא הספר שהייתי בוחרת לקרוא. אקשן, מן! בשביל מה משלמים לך?

שחיתויות קטנות: כרמן פוסאדס
חבורה של אנשים מתכנסים בווילה מסתורית, והשף נרצח: אבל זה לא לב הסיפור, זה רק עושה כאילו כן. הספר הזה מתחזה לרומן בלשי, וחבל שנפלתי שולל כי לא הייתי מתאכזבת מהסוף. אבל זו אכזבה קטנה: הספר כתוב ממש טוב, והוא מספר יפה את הסיפור של הגיבורים שלו.
רובו של הספר מספר פשוט על אנשים, אנשים וחיים, כמו אלו של הטבח התמים נסטור, שבטעות חושף סודות של יותר מיד אנשים בלי שהוא בכלל מייחס להם חשיבות. והספר מורכב מהם, מהאנשים, מאנשים בכלל, אולי, ולא משאלת הרצח.

שבוע מעולה יקירי!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s