שחור וכחול, ברוכה הבאה לעולם, קטנה!, גבר חלומותיי, משחקי קיץ קטלניים

קראתן את הרשומה הקודמת, ועדיין לא מצאתן ספר לשבת. הספריה פתוחה מחר, ובחנויות המדפים מפוצצים, אבל עדיין לא החלטתן מה לקחת.
איזה יופי שבדיוק מגיע חלק ב', לעזור לכן לבחור שבת קריאה יותר!

המותחן רב המכר:
שחור וכחול/ איאן רנקין
המפקח ג'ון ריבוס נקלע לתעלומה שקשורה הפעם לתעשיית הנפט. כל מיני אנשים מתים והוא מחפש למה- אני חושבת שזה תקציר טוב. הוא דואג לשחיתות בחלונות הגבוהים, הוא חשוד בשחיתות בעצמו, הבוסים שלו רודפים אחריו, הוא לבד, ושדים מהעבר רודפים אותו בדמות חקירה ישנה לא נעימה שנפתחת מחדש. אה, והוא מחפש רוצח סדרתי. בעצם שניים.
לא אגיד שבאמת זכרתי כל פיתול בעלילה, או שהבנתי מי בדיוק היה הרוצח הסדרתי- או הרוצח השני- אבל זה לא באמת פוגע בחוויה של הספר הזה. המון אקשן, המון נסיעות, המון משטרה. המון מודיעים משטרתיים וגם המון אלימות, מכות, שתיה ואנשים מרגיזים. חוץ מקטע אחד מיותר וקטן מאד שבו שוב אזכור של טראומה מינית נהיה חלק מרשימת חובה גרועה במיוחד, הספר עושה את העבודה שלו יופי.

המתוק:
ברוכה הבאה לעולם, קטנה!/ פאני פלאג
דֶנה, מנחת טלווזיה צעירה ושאפתנית שהקריירה שלה מתחילה לנסוק, מוצאת את עצמה כורעת תחת הלחץ. בצד השני של ארצות הברית, קרובי משפחתה הכפריים מוכנים להציע לה מקום רגוע ושלו לנוח בו, ודנה מנסה למצוא את עצמה.
הספר הזה הוא בדיוק הנקודה שבה פאני פלאג עזבה את החדות העוקצנית והמדויקת של עגבניות ירוקות מטוגנות ונהייתה רכה יותר, ולדעתי זה לא עושה לה טוב. אבל זה באמת ספר מתוק ואופטימי, ואני יכולה להרגיע אתכן כבר מעכשיו- הטראומה שדנה חושפת, בהדרכתה של הפסיכיאטרית המקסימה שלה, היא לא מינית בכלל. למעשה, זה ספר נקי ומכבד.
אזכור לחדות המוכרת, המכאיבה, אפשר אולי לפגוש בסיפור החיים של משפחת אמה של דנה, וגם פה אפשר היה להיות יותר. ושאר הספר קצת שחור לבן מידי, קצת מתוק מידי, קצת פשטני. ועדיין, זה מותק של ספר, מעניין ומצחיק ואופטימי ומעודד עם דמויות מקסימות ונוגעות, והוא מומלץ באמת.
אגב- את דמויות העיירה (פרט לדנה) והעיירה עצמה אפשר לפגוש שוב בעוד שני ספרים שנכתבו אחרי הספר הזה, והם מתמקדים רק בעיירה ולכן חסרי כל פואנטה או עלילה אבל בהחלט נחמדים- ותכלס ספר חסר רוע עוד לא הרג אף אחד- בין צבעי הקשת והשמיים מחכים לה. 

המיותר:
גבר חלומותי/ קרטיס סיטנפלד
סיפור חייה- או התבגרותה- של האנה, שמחפשת את הגבר המושלם אבל לא מוצאת אותו.
אל תתנו לתקציר הזה להטעות אתכן, זה לא ספר דברת מתוק. זה סיפור של דמות עגומה, מגושמת, אפורה, שכתובה בתיאור לא נוגע, אטום. וזה לא בכוונה, אני חושבת שהסופרת לא יודעת לתאר נכון, זה הכל. להאנה אף פעם לא נח בשום מקום, הכל לא נחמד לה, כל מערכת יחסים לא מובנת לה, כל טיול עם אחותה הופך ללח, משעמם, מלוכלך ואיטי. כולם מסביב מתקדמים והיא לא והיא לא מבינה למה- לא כי היא דמות נוגעת ללב עם מגבלה, אלא סתם כי היא חיה בתוך מעטה מבודד אפור ואטום.
החלק היחיד שבו האנה מצליחה לשבור את המעטה הזה הוא במכתב בסוף הספר, וגם זה רק כי הסופרת עברה לגוף ראשון מה שמחזק את החשד שמדובר פשוט בבעיית כתיבה. ומה קורה בסוף הספר? (ספויילר!) האנה באמת מתייאשת מלמצוא מישהו- או משהו, חברה טובה, לא משנה מה- אחרי שלוש מערכות יחסים די אדיוטיות, ומבינה שהדבר היחיד שיהיה לה בחיים הוא להיות מורה לילדים מיוחדים. כל הכבוד האנה.

הלהתרחק ממנו. ביקורת עם אזהרת טריגר- זהירות!
משחקי קיץ קטלניים/ אנטוניו היל
בברצלונה, בקיץ החם, מפקח המשטרה מנסה לחקור התאבדות תמוהה של נער שלכאורה קפץ מהחלון, יחד עם חקירה גדולה יותר שהוא מנהל, חיפוש אחר רופא שנעלם אחרי שנחשד בסחר בנשים.
הגיע הזמן לאמר את זה: די למיסטיפקציה של אונס. די.
אני באמצע לכתוב מאמר, אבל אני יכולה לפרט את עיקריו פה: אין שום דבר מרגש באלימות מינית, והגיע הזמן שסופרים- סופרים גברים, כמובן- יפנימו את זה עמוק. האלהה הזו, שנותנת לאונס כח כמעט מיסטי להפוך את הקרבן לחזקה יותר, או כמו במקרה הזה דווקא לעדינה יותר ונשית יותר ומצוירת יותר- בובה פגועה שתישאר בובה מצוירת לנצח, זה לא עוזר. זה רק פוגע עוד יותר בסופו של דבר. כי אין כאן שום דבר לא מובן, או עמוק, או מיסטי, או רחוק מאיתנו אלפי שנות אור. רק פשע מכוער ואלים ופוגע מאד.
כמו רבים לפניו, גם הספר הזה לקח התעללות בילדה קטנה כסוד האפל של הספר, וגם הוא משתמש במציצנות צהובה, איומה, כדרך למשוך קוראים. או לרגש אותם? זה אפילו עוד יותר גרוע. אם לא הייתי מחוסנת כבר מהגועל נפש הזה, אולי היומן שנחשף של הילדה היה מזעזע אותי. במצב הדברים כרגע, בעיקר מכעיס ודוחה אותי הטריק הזול של הסופר.
לא מומלץ בכלל. מומלץ בכלל לא. 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s