עין הנפש, סאנדמן, מוות בוונציה, הפרשה, אלה המכושפת, סוד הגן הנעלם

ושלושה גליונות של מגזין F/O/D

עין הנפש/ אוליבר סאקס
ספר נוסף של הנוירולוג אוליבר סאקס, עם עוד אוסף סיפורים מרתק על מטופלים שפגש במהלך השנים. הספר מתרכז הפעם בתחום בעיות ראיה וההשפעה שלהן, ומובא בספר גם המקרה של סאקס עצמו, שאיבד את הראיה בעין אחת וכתוצאה מכך גם את הראיה המרחבית שלו- וחי מאז בעולם שטוח.
סאקס מרתק, מעניין, וחכם, והוא מתייחס למטופליו ברגישות מופלאה וכמטופלים ולא כמקרים. התחום שהוא חוקר מרתק במיוחד כי הוא מדבר על דברים שנחשבים מובנים מאליהם, וההשפעות שנראות הזויות ומרחיקות לכת- חוסר היכולת לזיהוי פנים, למשל. ולמרות שאין לי שום הבנה מקצועית בתחום, הוא מסוגל להעביר את החומר גם להדיוטות כמוני.

סאנדמן/ ניל גיימן
אני קצת מתלבטת בנוגע למה שאני הולכת לכתוב. הרי זה הסאנדמן בכבודו ובעצמו, אז מה פספסתי?
חיכתי הרבה מאד זמן עד שהקומיקס המפורסם יתורגם לעברית, כי פחדתי לאבד משהו בקריאה בשפה שאינה שפת האם שלי.
אבל לא מצאתי בקומיקס הזה שום דבר מיוחד.
זה סיפור טוב, אולי יותר נכון לאמר רעיון או גרעין, של גיימן, שהיה עובר הרבה יותר טוב בפורמט מילולי, ומאבד הרבה מאד בהפשטה שבה הוא מוגש, ואין בי שום רצון או סקרנות לגבי ההמשך.
וזה מוזר לי, כי חשבתי שהפשטה כזו תעשה לגיימן רק טוב. הוא סופר מעולה, אבל תמיד משאיר לי תחושה שהוא מאוהב במילים יותר מאשר בסיפור, שהוא משתמש ביותר מידי זיקוקי כתיבה, שהוא צריך קצת תמצות, עריכה קפדנית יותר. הוא יודע בעצמו כמה טוב הוא משתמש במילים, ואולי זה תופס בכתיבה יותר מידי מקום. והנה, בהפשטה כזו, שבה כל הפוקוס הוא על הסיפור, כל כל הרבה הולך לאיבוד.

מוות בוונציה/ תומס מאן
כי הגיע הזמן להשלים השכלה.
הסיפור המפורסם של מאן עוסק בפרופסור מפורסם, איש מושלם, חרוץ, עסוק, כפוף לעקרונות נעלים, ולהתאהבות לכאורה שלו בנער צעיר שהוא פוגש בחופשה בוונציה. מאן משכיל לתאר את ההידרדרות המוסרית של הגיבור ואת האובססיה כלפי הנער, ואת הצורה מקפיאת הדם שבה היא הולכת ומותרת  והסיפור הולך ונהיה מסוכן, מאיים וחולה, ואת הסביבה הפיזית שמגיבה אל התרת הרסן הזו בהד מדויק, עד לסוף המר והבלתי נמנע.

הפרשה/ לי צ'יילד
שוב ג'ק ריצ'ר. הספר הראשון בסדרה, שבה ריצ'ר עדיין קצין בצבא ארצות הברית, ונקרא לחקור מוות מיסתורי של אישה צעירה ליד בסיס צבאי כשהצבא מאד לא רוצה לגלות אם אחד מפקודיו הוא האשם.
כרגיל ריצ'ר נקלע לסבך של שחיתויות, טיוח ומרגלים מבפנים שמנסים לפגוע בחקירה שלו, פוגש אשה ממש יפה, עושה הרבה סקס ממש טוב ומוציא את האמת אל האור.
כבר אמרתי שאני אוהבת את ריצ'ר חסר המעצורים שהורג את אויביו בלי הרבה נקיפות מצפון ותמיד מנצח בקרבות רחוב. הדבר היחיד שמפריע זה שהספר בגוף ראשון, נראה שצ'יילד לא ממש החלטי באיזה גוף הוא כותב את הסדרה, אבל גם לזה מתרגלים.

אלה המכושפת/ גייל קרסון
שהשאלתי, יחד עם סוד הגן הנעלם, ממדפה של נערה בת שלוש עשרה.
בממלכה דמיונית בארץ פנטזיה, גיברות הספר אלה קוללה על ידי פיה אימפולסבית בקללת הצייתנות וחייבת לבצע כל פקודה. כשאמה נפטרת, אלה נמצאת ברשותו של האב האנוכי, האם החורגת ושתי האחיות הרעות. תוך כדי הניסיונות להיפטר מהקללה, היא מתאהבת בטעות בנסיך הממלכה, נקלעת להרפתקאות וזוכה לסוף ממש טוב.
זה ספר חמוד עם רעיון מעולה, שמגיע לו טיפול קצת יותר עמוק והוא מתבזבז. למרות שהקללה מסכנת את חייה של אלה, לא נבדק לעומק עד כמה היא יכולה להיות מסוכנת, גם לא בצורה מינית. הדרך שבה אלה מסירה לבסוף את הקללה לא מקבלת מספיק יחס, ומשאירה שאלה מה היה קורה אם אלה לא היתה מתאהבת. גם ההתעללות שהיא עוברת על ידי המשפחה נמחקת בסוף, אבל בתור ספר אגדה חמוד לנערות, זה ספר מתוק ומומלץ עם גיבורה עקשנית ודעתנית, אהבה של נסיך וסוף טוב.

סוד הגן הנעלם/ פרנסס הודג'סון ברנט 
אחרי כל השנים האלו, עדיין מתוק, עדיין נוגע ללב, עדיין רומנטי. עדיין מומלץ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s