בעיה קטנה, ג'נטלמנים ושחקנים, מבוקש, אוספי הצדפות

בעיה קטנה/ מארק האדון
איך ממליצים על ספר שאת כל כך אוהבת? אני יכולה לסכם את הביקורת הזו ברוצו קנו את הספר, וקראו אותו, וקראו אותו שוב. כי הוא מקסים, רגיש ומרגש. וכשאני עצובה ומדוכאת, אני מוציאה את אותו לקריאה נוספת, והוא עושה לי טוב.
לבוב יש בעיה קטנה, פריחה על הירך שהוא חושד שהיא גידול. בנוסף, הוא הולך ומאבד את שפיות דעתו ומנסה להאחז בחוזקה במה שנשאר. גם לאשתו, ג'יין, יש בעייה קטנה: בעלה הולך ומשתגע, והיא מנהלת רומן. והבת שלה מתחתנת והבן שלה הומוסקסואל.
לקייט יש בעיה קטנה- היא לא בטוחה שהיא באמת רוצה להתחתן עם ריי, וקשה לה עם הילד. וג'יימי, הדמות האהובה עלי בספר, רב עם בן זוגו כי הוא לא באמת רוצה להציג אותו לפני כל המשפחה המורחבת. אז לכאורה, זה סיפור רגיל על אנשים רגילים. הרגעים הקטנים שמרכיבים מהם חיים. וזה מה שאני אוהבת בספר. שאין בן דרמות חובקות כל וטראומות וזוועות יוצאות דופן, רק אנשים, רגילים, טובים קצת וכועסים קצת ואוהבים, חיים את החיים שלהם. והמבט של הסופר, כל כך אנושי, כל כך אוהב אדם, כל כך מבין וחומל. וזה נדיר, בעולמנו הציני הקר. הרי אין קל מלעשות צחוק מגבר מבוגר שחוטף התקפי חרדה, או מכל אחת מהדמויות האחרות. אבל למרות המבט המפוכח, החד,שלא מאבד פרטים, הסופר אוהב את הדמויות שלו. ואולי גם אותנו, רגילים ואנושיים שכמותנו.

ג'נטלמנים ושחקנים/ ג'ואן האריס
אוי, ג'ואן האריס, את מלכה.
אני מכירה את ג'ואן האריס מספרים על נשים בצרפת, נשים עם נטיה לקסם, כמעט כשף, ואהבות, ורומנטיקה, ומיבנים כמעט מטריארכליים. מה לה ולרומן בלשי, שעוד מתרחש בבית ספר יוקרתי לנערים בצפון אנגליה. אבל מסתבר שהאריס עצמה היא קוסמת. ובכל מה שהיא עושה היא טובה, היא כל כך טובה. הכתיבה טובה, והעלילה טובה, מרתקת, והדמויות טובות. מצאתי עצמי מזדהה איתן כל כך. והטוויסט, שמגיע בכל ספר בלשי, גרם לי הפעם לאמר בקול, 'לא, לא נכון!'
הספר מספר על בית הספר הפרטי היוקרתי סנט אוסוולד, בית ספר וותיק וחשוב, שבו נפתחת עוד שנת לימודים. אבל דברים מטרידים מתחילים לקרות בבית הספר השנה: גניבות, מקרי אלימות, ועד מהרה אפילו רצח. אז מי הוא האיש שמסתובב בבית הספר, מתחזה לאיש צוות, וכל רצונו הוא לנקום בבית הספר ולפורר אותו, ולמה? ומה הקשר לעבר, העבר שאי אפשר להסתיר וצף ועולה ומבעבע מכל סדק בקיר?
הספר מסופר משתי נקודות ראות, של המורה הוותיק בצוות שמנסה בכל הכח לעצור את התפוררות בית הספר, ושל הפושע, הרוצח, שחוזר לבית הספר אחרי שנים ומטרתו היחידה היא להרוס אותו עד היסוד. והיא טובה, הסופרת, כך שמצאתי את עצמי מזדהה עם שניהם. הכאב שעולה, כל כך אמיתי, ואת באמת מצטערת על מה שהיה פעם. והאריס גם מיטיבה להכיר את שכבת הגיל עליה היא מדברת, ולא פוטרת אותה כילדים קטנים. היא רואה את הבלבול, את תחילת ההתבגרות, את החמדנות והגדילה ותחילת טעימת העולם, ואיך ארועים שקורים אז נחתמים אצלינו לנצח, ולא סתם. וגם הסיפור הבלשי, העטיפה שמחבקת את הספר, בנוי לעילא. ספר מקסים, מכאיב, ומומלץ בחום.

מבוקש/ לי צ'יילד

ג'ק ריצ'ר, כהרגלו,מסתבך בצרות. הוא אפילו לא עושה שום דבר בשביל זה: הצרות באות אליו. הפעם הוא עולה על טרמפ עם שני גברים, בלי לדעת ששני גברים בדיוק נמלטו מזירת רצח. הנוסעת הנוספת ברכב היא אשה מבוהלת ואומללה, שנראה שממש לא רוצה להיות שם. מיד מתחיל ריצ'ר לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב- לעזור לטובים, להכניס מכות לכולם ולהתערב לאף בי איי בחקירות.
אני אוהבת את ריצ'ר, גיבור שמפוצץ לכולם את הצורה, מנצח בכל קטטה והורג בלי לעשות חשבון. זה כיף לדעת שיש מישהו כזה בצד שלך, כלומר בצד של הטובים.
בעיה קלה אחת יש בספר, והיא, שרוב המשיכה שלנו לספר נובעת מהדאגה לאשה החטופה, כי יש לה ילדה וזה עצוב וכאלה אנחנו, רגישים. אבל כשמתגלה שהיא בסדר, אין לנו שום סיבה להמשיך ולקרוא. מה שנשאר הוא רק תיאור לא ממש מעניין של מזימות טרוריסטיות עם נפט ואפ בי איי וסוכנים חשאיים, אבל מה אכפת לי מהם, שימותו כולם.
מה שעוד שונה בספר מהספרים האחרים בסדרה, היא העובדה שבדרך כלל ריצ'ר פוגש אשה יפהפיה ועושה איתה סקס נהדר, והפעם הוא פוגש שתי נשים יפהפיות אבל לא שוכב עם אף אחת מהן. וזה בסדר גמור: דמויות נשיות לא נועדו דווקא כדי לשכב עם הגיבור- עניין שבו כנראה אני חלוקה עם לי צ'יילד- וחוץ מזה, לא לכולנו יש סקס נהדר כל היום ולפעמים אנחנו קצת מקנאים. העיקר הוא שריצ'ר יוצא לחקירה נחמדה, שוב, ומציל את כולם, שוב, ועכשיו הוא פנוי להרפתקה הבאה שלו. אני לא יודעת מה היא תהיה, אבל יודעת שאני ממש אשמח לקרוא אותה.

אוספי הצדפות/ רוזמונד פילצ'ר
סאגה משפחתית רומנטית, מסוג הספרים שכבר לא כותבים היום. קורותיה של אשה אחת ומשפחתה, מהימים שלפני מלחמת העולם השניה ועד שנות השבעים. כשהתחלתי את הספר, בסיפורה של הבת, הוא נראה לי נמרח, ומשעמם. אבל אני שמחה שהמשכתי, כי עד מהרה נשביתי בקסמו הרגיש. הגיבורה, אם המשפחה, היא אשה יוצאת דופן, מקסימה ומלאת שמחת חיים. הספר מספר על חייה, על נעורים בצל המלחמה, על התבגרות, על נישואין, ואת כולו מאגדת תמונה שצייר אביה הצייר, תמונה בשם אוספי הצדפות. שוויה הרב של התמונה מחזיר אל הגיבורה את שלושת ילדיה- שניים מהם חמדניים, ערמומיים ומסונוורים מתאוות בצע- וחבורה של אנשים זרים, והעבר נחשף לפנינו יחד עם ההווה, הווה של אשה מבוגרת, מלאת אופטימיות, פעילות וזכרונות. ספר עדין ומקסים. אני לא יודעת אם בכלל אפשר למצוא אותו היום מחוץ לספריות ישנות, אבל אם כן, הוא שווה בהחלט כמה שעות מזמנכן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s