כמה טוב להיות פרח קיר, מקורקף, צילום בשניים

כמה טוב להיות פרח קיר/ סטיבוצ'בוסקי
*אזהרת טריגר*
*הביקורת מכילה ספויילרים קשים,ראו הוזהרתן*
וואו איזה ספר.
הספר כתוב בגוף ראשון מנקודת מבטו של צ'ארלי, נער מתבגר שיש לו  הכל. יש לו משפחה טובה שאוהבת אותו, הוא מצליח בלימודים ויש לו חברים טובים. אבל משהו כל כך חסר בו: הוא נורא מנותק, פרח על הקיר. צופה מהצד, אדיש לכל מה שקורה איתו. בכלל, הוא ילד קצת מוזר: מרוחק, לא מבין ניואנסים, בוכה, חוטף התקפות רגשנות מוזרות. ולאורך כל הספר אני שואלת ושואלת את עצמי, מה הבעיה של הילד הזה?הכל כל כך בסדר בחיים שלו, מה יש לו? למה הוא לא…לא מרגיש? למה כלום לא נוגע בו?
הי, ילד, מה לא בסדר איתך?
ולכאורה בספר יש עלילה: צארלי פוגש שני חברים, עובר חווית חדשות, מתרגל לשתו האחרונה בתיכון. אבל כל זה טפל מול העולם הרגשי החיוור הזה, המבולבל והכמעט ילדותי. לפעמים נראה שצ'ארלי, כל כך חכם, הוא כמעט מפגר.
ואז, בדפים האחרונים של הספר ממש, צ'רלי נזכר שעבר התעללות מינית בתור ילד. ופתאום בבת אחת הכל  יורד למקום
גם לצארלי וגם לנו, הקוראים. פתאום אנחנו מבינים שזה לא רומן התבגרות, זה ספר על פוסט טראומה. והוא כל כך מדויק.
כל הזמן חשבנו משהו אחד, היינו מבולבלים, מנסים להמשיך, לא מבינים מה קורה פה. ופתאום גילינו את האמת. והספר מתאר בדיוק מפחיד כמעט את ההשלכות של טראומה ופוסט טראומה: דיסאסוציאציות, ניתוקים, קשיים בזכרון, קשיים בהבנה. המח המבולבל, הפגוע, של ילד, שעושה כל מה שהוא יכול כדי להגן על עצמו. ואת רגע הזכרון המצמרר, שבו פתאום נדלק אור והכל בהיר ומובן. ולא, החיים לא דפוקים סתם ככה, ולכל האורות האדומים, לכל ההתקלות ברהיטים בחושך, פתאום יש סיבה. פתאום את  מבינה מה עבר עלייך.
ובטריק הזה, של גילוי ברגע האחרון וכל הספר מקבל פרשנות שונה, הספר לא רק מתאר פוסט טראומה בצורה מדויקת, הוא גם גורם לנו לרגע להרגיש איך היא עובדת.
ונכון, בסוף צארלי מקבל טיפול ומרגיש טוב יותר, אבל זה כבר פחות חשוב. ההבנה הזו למה בעצם קורה איתי, מה קורה פה, היא זו שחשובה. פוסט טראומה היא קשה ומבלבלת, שמשפיעה על כל איך שהמח עובד. והיא תמיד חמקמקה ומשפיעה בדרכים מוזרות מאד. ואין עליה הרבה חומר- גם הרבה מטפלים לא מכירים אותה כמו שצריך-  וכל דיבור על הנושא, בוודאי בצורה כל כך מדויקת, הוא מבורך.
יש הרבה רומני התבגרות, והרבה ספרים שמדברים על טראומה, אבל אני לא מכירה הרבה ספרים שמתעסקים בחווית הפוסט-טראומה, בוודאי לא בדיוק בהיר שכזה. אפילו ספרות מקצועית אין הרבה בעברית בנושא, ולכן זה ספר חובה.

מקורקף/ איאן קולפר
מספר חכם וחשוב, לספר כל כך מטומטם. אין דברים כאלה.
הגיבור הוא מאבטח במועדון לילה, חייל קרבי לשעבר. הוא עובד עם חשפניות ומהמרים, ויום אחד כשהוא הולך לרופא שמטפל בהתקרחות שלו, הוא מגלה שהרופא נרצח, וגם החשפנית האהובה עליו, ומשפחת פשע גדולה רודפת אחריו, לא ברור בדיוק למה. ומכאן מתחיל מסע בריחה ורדיפה על פני כל העיר, עם קטעים די מטופשים באמצע. בכלל, הגיבור קצת טיפש בעצמו. זה קצת מפתיע שהוא יודע לקרוא.
הוא מצולק חויות קשות מהילדות ומהצבא, אין חיים ואין לו משפחה וגם אין לו עתיד, ויש לו רק יכולת להכניס אגרופים ולנצח בקטטות ברים. אבל הוא חמוד, ולפעמים גם קצת- ממש,ממש קצת- משעשע.
רגע, אתן אומרות, נכון שזה ספר מטופש עם גיבור טיפש, אבל לפעמים זה דווקא לא רע, נכון? אז אם במקרה נתקעתם כמוני, בחוסר ריכוז גדול שלא מאפשר לכן לקרוא שום דבר, אפילו לא גליון של פנאי פלוס, הספר הזה מושלם. מכל בחינה אחרת הוא כל כך מיותר, אבל גם פנאי פלוס, והם בכל זאת מוציאים גיליון כל שבוע.

צילום בשניים/ נורה רוברטס
נו מה, עד שמצאתי ספר שלה שלא קראתי.
מישל היא צלמת דיוקנאות מפורסמת וענוגה שמצלמת סלבס. דארק הוא צלם מלחמה מחוספס וקשוח עם פגיעה בעברו שעושה אותו מיוסר ונוגה. שניהם מקבלים משימה לצאת ביחד למסע צילום לאורך כל ארצות הברית בקיץ ולחזור עם תמונות שמתארות את החוויה האמריקנית. וזו כל העלילה: הם נוסעים ביחד על משאית לאורך כל ארצות הברית, סוף.
אבל זה לא שציפינו למשהו אחר, נכון? וישנן התמונות,הרגעים שהם לוכדים. קלישאתיים, הם מושלמים כל כך. לרגעים, כשרוברטס מתארת את הסצנות הנלכדות במצלמותיהם של השניים, הרגשתי כאילו אני מדפדפת בגיליון ישן מאד של נשיונל ג'יאוגרפיק וזה היה כל כך מקסים,שלו ומרגיע, כל כך קיצי.
אה, ובסוף הם מתאהבים ועושים  סקס. הידד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s