אני הורג, המפענחים, על הכסף לבדו, הקסם של מקנזי

אני הורג/ ג'ורג'ו פאלטי
רוצח סדרתי מוטרף משתולל בנסיכות מונקו. הבלש פרנק אנדרווד נקרא לחזור ולסייע למשטרה בלכידת הרוצח. חוץ מזה שהוא נכס למשטרה, הוא גם אלמן, חי לבד, וסוחב על עצמו נטל כבד של אשמה ויסורי מצפון. הבלש הבודד המיוסר: לא דמות נדירה ברומן בלשי. גם הרבה רוצחים סדרתיים מוטרפים יוצא לנו לראות, ככה ששיטות הרציחה הייחודיות של הפסיכופת לא מזעזעות, הן פשוט טריק ספרותי. שהאמת כבר לא ממש עובד.
כל הספר בנוי משטיקים ספרותיים של הז'אנר הזה. הכרות עם הקרבנות, ואז נרגיש עצוב כשהם מתים. ציטוטים מרגשים. חקירות. סודות מהעבר, בלה בלה בלה. זה רומן מתח בלשי שנראה שנכתב לפי תבנית, זה הכל.
אה, ויש שם גם אשה, וגם היא יצאה מתבנית: היא יפהפיה, פנויה, וברגע שהבלש רואה אותה הוא מרגיש צורך להגן עליה. וגם, מסתבר, היא עברה התעללות מינית, מה שהופך אותה לפגועה ומיוסרת ומושלמת להצלה. למה סופרים גברים חושבים שזה מה שהופך את האשה למושלמת, אני לעולם לא אבין.
בכל אופן, בתור רומן מתח רגיל, הוא לא רע. הוא פשוט רגיל. אבל הוא כתוב די ברור, ולמרות ריבוי הדמויות הוא מציג אותן ככה שלא קשה להבדיל ביניהן, ולכמה שעות של רגיעה עם ספר הוא לא רע.

המפענחים/ מייקל קונלי
עוד בלש מיוסר חוזר ליחידה לאחר העדרות. הארי בוש הוא נכס למשטרה, הוא רווק, הוא חי לבדו וסוחב איתו נטל כבד של אשמה. כן כן, אנחנו מכירים אותך. רק חסר רומן עם הפתולוגית.
בוש חוזר לעבוד ביחידת התיקים הלא מפוענחים, וזה אומר שהוא פשוט נוטל תיק רנדומלי מלפני עשרים שנה ומנסה לפענח אותו, מה שגורם לנו לחשוב, למה שנרגיש הזדהות דווקא במקרה הזה, כשיש עוד כל כך הרבה תיקים לא מפוענחים במחלקה?
בכל מקרה, בוש די טוב במה שהוא עושה. הוא מנהל חקירות, מסתובב עם השותפה שלו ומפגין רגישות פולטיקלי קורקט מרשימה לאורך כל הספר, ובסוף מוצא את הרוצח. מצטערת שאין תיאור מעניין יותר, בספר לא קורה הרבה יותר. יש תיק, בוש פותר אותו, הספר נגמר.

על הכסף לבדו/ ג'נט איוונוביץ'
הפעם החוקרת היא אשה. טוב, לא חוקרת, היא ציידת ראשים, שנשלחה להביא מישהו שחמק מדיון בבית המשפט, ובדרך מסתבכת בחקירת רצח.
הספר אמור להיות מצחיק, אבל הוא לא. למרות שיש שם סבתא מטורללת, היא פשוט לא מספיקה כדי להפוך ספר שלם למצחיק. גם לא שאר הדמויות, למרות הנסיון. הדבר היחיד שאפשר לומר לזכותו הוא שדמותה של סטפאני פאלם, ציידת הראשים השלומיאלית, חורגת מהתבנית הרגילה של הבלש המיוסר, ויותר קלה להזדהות. בכל אופן, החקירה מסתבכת ומקבלת כמה תפניות די דוחות גרפית, ולבסוף, בעזרת הרבה מזל ועזרה משוטר, סטפאני מצליחה לפתור אותה. סוף הספר,סוף המשחק. כמה קל לקרוא ספרים כאלה: יש חקירה, ואז פותרים אותה, ואז הכל נגמר.

הקסם של מקנזי/ לינדה האוורד
אוהו למקנזי יש קסם.
מריס מקנזי, יפהפיה מהממת, היא מאמנת סוסים מומחית. לרוע מזלה, היא מסתבכת בחקירת רצח. אבל מקנזי, בניגוד לאחרים פה למעלה, נקלעת גם לשותפות צמודה עם סוכן אפ בי איי חתיך ומסוקס, וביחד הם כלכך טובים שהם סוגרים את התיק בשלושה ימים. ברצינות, רוב הספר מתרחש תוך יום אחד, וזה גם הזמן שלוקח להם להחליט להתחתן. והם מאושרים מאד ביחד ויש להם סקס מדהים, אז ברכותי, באמת.
בתור ספר שאמור לנחם רווקות, הוא עושה את זה יופי. אני יודעת שרובנו לא נתחתן אחרי יום אחד של הכרות עם סוכן מושלם וחתיך, אבל לפחות תנו לנו הצצה אל השלמות. למריס יש כל מה שכולנו רוצות- עבודה מושלמת משפחה מושלמת ויופי מהמם- ומותר לנו לרצות לשטוף את העיניים. קצת כמו לראות תכנית על כוכבי הוליווד, או לאכול המון גלידה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s