בית העלמין של פראג, ארבעה בתים וגעגוע, עוד פעם ברגש,  ארץ הגאות והשפל

בית העלמין של פראג /אומברטו אקו

אני לא מבינה,  בסדר? לא מבינה.  לא מסוגלת לעקוב אחרי כל התככים והמזימות והפוליטיקה וההסטוריה.  כן,  גם את עץ ועלה לא הצלחתי להבין.  כן,  משהו במח שלי לא עובד. זו די עובדה. וזה חבל,  כי הזדהיתי מאד עם סיפור המסגרת על הכומר סלש דוקטור.  אני יודעת בדיוק איך זה לא לשלוט בזכרון שלך,  שדולף כמו מסננת ומעולל נזק.  והוא כתוב מעולה,  אני יודעת לזהות כתיבה טובה.  אבל  אולי אני צריכה להסתפק באגתה כריסטי חמש עשרה סיפורי מופת. 

ארבעה בתים וגעגוע/אשכול נבו

אני לא רוצה לוותר על עוד ספר,  זה כבר מוגזם.  אבל מה שנבו עושה זה לנסות ללכוד איזו הוויה ישראלית,  ההרגשה הזו של אחרי שמורידים את המדים כמו שהוא אומר,  ואני,  שלא גדלתי פה,  לא מזדהה ולא מתחברת,  ובינתיים לא מוצאת בספר ערך אחר. וגם: דמויות שמדברות בגוף ראשון לא חייבות להשמע קצת טיפשות בשביל לחקות זרם תודעה.  וגם: זוג הסטודנטים הלבן הצעיר נשמע הכי אינטלקטואל,  הזוג המזרחי כבר פחות ודרגה שלישית היא,  כמובן,  הפועל הפלסטיני שפה כדי להפוך את הספר ליותר אותנטי. וישראלי.  וגם,  סטודנטים ישראלים,  כבר שנים אני רוצה לשאול אתכם: מאיפה הכסף? שניכם לא עובדים.  וגם: משאלה אחת ימינה היה כל כך שטוח,  וגם הספר הזה מרגיש לי שטוח,  ומה שמעמיק אותו, קצת כמו קמח כדי לעבות רוטב רוטב פטריות,  זה הפירוט הזה של המוכר, של הידוע. והנה יש לנו  את המזרחי,  הפלסטיני,  החבר בהודו,  המשפחה השכולה. ועדיין דליל לי. 

עוד פעם ברגש/נורה רוברטס

מה קורה לי? אני לא מצליחה לסיים אף ספר.  בכיתי בספריה,  זה מקום מאד מציף רגשית,  ואז,  הללויה,  ראיתי במדף של החינמיים,  אלו שלמסירה,  ספר של רוברטס שעוד לא קראתי,  והייתי כל כך שמחה. ועכשיו אני לא מסוגלת לקרוא אותו.כי זו עבודה מאד מוקדמת ומאד חסרת ליטוש,  ולמרוץ שהם פרודים חמש שנים הדבר הראשון שהוא עושה כשהם נפגשים זה לנשק אותה והיא מיד מרגישה חולשה בכל הגוף ואין לי עצבים לזה. אני וויתרתי על ספר של נורה רוברטס.  משהו לא בסדר פה. 

ארץ הגאות והשפל/אמיטאב גוש

יאפ,  הבעיה היא בי.  אני לא מסוגלת לסיים ספר היום.  משהו בספר לא מושך אותי לקרוא-הגיבורה מושלמת מידי לטעמי, ולא בא לי עם תאורי הנוף האלה ואיך שהיא כזאת תמימה ודקת גזרה, וגם סיפור האהבה די ברור ,ואולי זה דווקא יהיה ספר נחמד אבל אני לא מסוגלת להמשיך אותו. הוא פשוט…  אני יודעת שהוא סופר הודי נערץ ואני מין הסתם אנסה אותו שוב אבל משהו בכתיבה לא זורם לי,  ובכלל,  רציתי טוני מוריסון ולא היה בספריה.  ולא ברור לי מה עובר עלי אבל הנה ליל שבת ונטשתי כבר ארבעה ספרים. 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s