מקום יפה למות בו, זר שומר על ליבי, התאונה, המוות והפינגווין, השלהבת המסתורית של המלכה לואנה

 הגעתי לספריה ביום שישי בדיוק דקה לפני הסגירה. מזל שבכלל נתנו לי להכנס. רצתי ואספתי ארבעה ספרים מעגלת ההחזרות, לקחתי מהר את השלהבת המסתורית של המלכה לואנה כי זכרתי איפה הוא ממוקם, ועפתי החוצה. כך שהשבת, בסוג של ניסוי, הספרים שקראתי הם לא ספרים שבהכרח הייתי בוחרת. וזה גם לא דבר רע. 

יש משהו מעניין בפלטפורמה הזו. שאלתי את עצמי איך להוציא את הרעיון הזה לפועל ישפיע על הקריאה שלי, ובאמת השבת, באופן מאד יוצא דופן, לא סיימתי את כל הספרים שלי. אולי זה גם השילוב עם הלחץ מההתחלה החדשה שלי היום, אולי השינוי, אולי אחי וגיסתי שבאו לביקור מאד נדיר וכהרגלם גירשו אותי מהחדר האישי שלי מה שרק הוסיף לי לחץ ורוגז. 

מקום יפה למות בו/ מאלה נאן
עמנואל קופר, קצין משטרה דרום אפריקני לבן, נשלח לעיירה שכוחת אל לחקור פרשיית רצח של מפקד תחנת המשטרה המקומי והלבן. השנה 1952, ההפרדה הגזעית בשיאה, ובפרלמנט בדיוק עבר חוק שאוסר על קיום יחסי מין בין שחורים ללבנים. כרגיל בספרים מהסוג הזה, הפרשייה מתגלה כסבוכה ממה שנראה מלכתחילה, ולאט לאט מתגלים עוד ועוד גילויים מכמירי לב ואנושיים מאד על העיירה הקטנה ותושביה. אף אחד מהגילויים המרעישים לא באמת מרעיש, לא את הקוראת ולא את עמנואל, שלאט, בלי התלהבות אבל בעקשנות, ממשיך קדימה.
התיאורים היפים של הנוף והאזור מצוינים וזה נדיר. החקירה המסתבכת מתאימה בדיוק לארץ הדהויה והיבשה, וגם הנוף האנושי אמין. בסך הכל, ספר לא רע. הסוף קצת התארך מידי לטעמי והכיל אלימות מאולצת, וההלם היחיד שקבלתי בספר היה בתודות, כשגיליתי שהמחברת היא אשה. היא תארה בכזה דיוק ויובש את הקצין העייף בארץ העייפה, שמשום מה היה ברור לי שמדובר בגבר.

זר שומר על ליבי/ נורה רוברטס
כן, מסתבר שיש עוד ספרים של נורה רוברטס בספריה שלא קראתי, וזה משמח.
סילה אורר'ק היא שדרנית רדיו מפורסמת עם קול יפהפה, שמתחילה לקבל איומים על חייה. כשהאיומים נמשכים, המשטרה נכנסת לתמונה, ובלש מוכשר, מסוקס וחסון, נצמד אל סילה כדי לפענח את התעלומה ולהגן על שלומה. מפה לשם, הוא מוצא את עצמו שומר לא רק על ליבה אלא על עוד איזורים, סילה המסוגרת והטראומטית נפתחת לאט אל האהבה, וכולם מסיימים את הספר באושר ועם טבעות אירוסין. אני לא חושבת שהעלילה מצריכה תיאור מעבר לזה.
כן מעניין העולם של שדרני הרדיו, ומעניין לקרוא עבודה ישנה יותר של רוברטס, שנראית קצת פחות מקצועית, רק בתחילת פיתוח הקונספט של טראומה-מקצוע מרתק-גבר.
מבחינת עריכה, התרגום מ'ממשמרת לילה' קצת תמוה, למרות שבהחלט שומר על רוח הספר.
התרגום בגוף הספר אחר משאר הספרים כי זו הוצאה שונה ממרבית הספרים שלה והוא קצת מעיק. רק הכריכה הזוהרת דווקא מקסימה בעיני.
זה ספר נורא נחמד, אבל בתכלס, יש לה אחרים וטובים בהרבה. תקראו אותם.

התאונה/ לינווד ברקלי
שתי גברות נכנסות למקום לא נכון ברובע הסיני, ואז יורים בהן. זה הפרולוג. אחר כך מתחילה העלילה, בפרוור שקט בקונטיקט, שבה גלן פרבר, שמנסה להתסדר עם המיתון שמאיים על עסקי הקבלנות שלו, מאבד את אשתו במפתיע.
האמת, הוא לוקח את זה די באיזי.
חמוש במילים כמו 'הרגשתי שחיי נעצרו' הוא ממשיך לנהל את חייו כרגיל, יחד עם ביתו בת השמונה שמתנהגת כמו מלאכית-פיה מהסוג שאני הכי שונאת, זה שהופך ילדות קטנות למודל של נשיות מצוירת. כשהילדה עולה בטעות על תגלית חשובה בבית השכנים, מתברר לגלן שאשתו ניהלה עסקים מפוקפקים מאחורי גבו, שכל השכונה מעורבת בהם חוץ ממנו, ושאולי היא בעצם נרצחה ולא מתה. כמה מפתיע.
בסך הכל, רומן מתח חביב בעולם של רומני מתח חביבים. הספר כתוב בדיוק בסגנון של הרלן קובן, במשפטים קצרים ותובנות בשקל וחצי. בניגוד לקובן, הוא לא מלא באלימות גרפית חולנית וגם נקי מאלימות מינית, ככה שאם אתם רוצים הרלן קובן, קחו את הגרסה הזו שלו.

המוות והפינגווין/ אנדריי קורקוב
את המוות והפינגווין לקחתי היום מהמחלקה, דפדפתי בו רגע וראיתי כמה הוא כתוב מקסים ומיד התחלתי לקרוא.
בעצם, כולו, כמעט, מקסים. אם לא הסוף המרגיז הייתי אומרת שמדובר בספר נהדר.
ויקטור אלכייסביץ', סופר ועיתונאי מובטל, מקבל הצעת עבודה מעיתון- לכתוב עבורם הספדים לאנשים שעדיין לא מתו. בדיוק באותה השלמה עייפה שבה ויקטור מתגורר עם הפינגווין שלו, הוא מקבל על עצמו את העבודה, ופתאום אנשים מתחילים למות מהר מידי, ובהתאם להספדים שהוא מסיים.
הכל מאד שליו בספר, מאד מקבל על עצמו את החיים וזה הרי בדיוק מה שהוא מנסה להראות. ורק הסוף הזה מרגיז אותי עדיין וקצת סותר כמעט את הספר כולו, למרות שבמובן מסוים הוא דווקא מתאים.
אולי אני עוד צריכה לחשוב עליו קצת, הרי רק לא מזמן סיימתי לקרוא. אולי אם לא הייתי קשורה כל כך לפינגווין, הייתי מתרגזת פחות.
הרי אני בדרך כלל נעצבת בסופם של משלים בגלל החיה, ושוכחת לשים לב לפירוש. בסך הכל, אני לא יכולה להכחיש שזה ספר טוב. או סביר. עוד לא החלטתי.

השלהבת המסתורית של המלכה לואנה/ אומברטו אקו
האמת שהתלבטתי קצת אם לקחת ספר שמדבר על הזכרון בשלב הזה של הטיפול הפסיכולוגי שלי, אבל כמו שאמרתי, לא היה לי זמן בספריה להתלבט. עוד לא סיימתי את הספר עדיין, ואעדכן פה כשאסיים, אבל אני כבר עכשיו יכולה לאמר מה שאתם כבר יודעים- אקו הוא גאון ספרותי, והספר הוא יותר מסתם ספר, הוא יצירה.

שבוע טוב אנשים מקסימים, מקווה שתהנו מהספרים לפחות כמו שאני נהניתי, ובמקרים מסויימים גם יותר. ניפגש פה באמצע השבוע לכבוד המלכה לואנה.

שם הוורד, החבר האחרון, עיר הנעלמים, עלילות הנישואין

כבר מזמן אני חושבת לעצמי, שמכיוון שכל שבת אני קוראת ארבעה ספרים, בערך, אולי כדאי לכתוב עליהם משהו. אחר כך אני נשארת עם המון ביקורות שאין לי לאן להוציא. אז אני משיקה בזאת את פרוייקט ארבעה באחת, ומקווה שהוא יהיה מוצלח. התכנית פשוטה- לכתוב כל שבוע על הספרים שקראתי השבת, כדי שאתם תחליטו אם אתם רוצים לקרוא אותם בעצמכם בשבת הקרובה.
אני מזהירה שיהיו ספויילרים.

והפרויקט דווקא מתחיל עם ספר איכותי ברשימה, לשם שינוי:
שם הוורד/ אומברטו אקו
שבוע שעבר קראתי את בית העלמין של פראג, ומיד הבנתי שאני חייבת לקרוא עוד ספרים שלו ומהר, ושכנראה פספסתי פספוס רציני את השלהבת המסתורית של המלכה לואנה.
אני לא מרגישה שאני ממש ראויה להעביר ביקורת על אומברטו אקו, והרשת ממילא מלאה בביקורות איכותיות בלעדי. ספר איכותי, שהיה כיף גדול לקרוא אותו. כתיבה שפשוט מהנה לקרוא את השורות. כן חשבתי שהספר המוחבא עצמו היה קצת לא פורפורציונלי לתעלומה מסביבו, אבל באמת שזה לא עקרוני כשמדובר בספר כל כך מוצלח.

החבר האחרון/  נורה רוברטס
כמו שכל חובבת יודעת, הספרים האחרונים של נורה רוברטס פשטניים בהרבה מהקודמים. יש ויתור מוחלט על עלילה, ובמקום זה תיאור היומיום של הגיבורה מנהלת את העסק שלה ומתאהבת. עדיין זו נורה רוברטס והקסם נשאר, אבל הלכו העלילות, המתח, כאבי הלב, הנסיונות להתגבר על קשיים, היצירה וההקמה של עסק וההתחלה מחדש. פה היא מתעסקת בחלק הנעים של הספרים שלה- חיים נוחים אחרי הסערות ויצירת קשר רומנטי חדש. לא אומרת שזה רע, זה מאד נעים, רק צריך להתכוונן לזה מראש.

עיר הנעלמים/ קירסטן סטראד
ספר שמתנהג כאילו הוא רומן בלשי: עיר קטנה עם הסטוריה מושתקת של העלמויות, ילד שנעלם על תחילת הספר ומפקד עם בעיות בנישואין. שוד בנק שהשתבש בצורה קטלנית מעיר את כל השדים בעיר מרבצם.
בעצם מדובר בסתם מתיחה- מאוחר מידי מתברר שההעלמויות קשורת בכלל באיזה כח מיסטי מרושע שמסתובב באזור, התעלומה ההסטורית היא בעצם רוח רפאים כעוסה, אף אחד לא מסתיר כלום והשוד, יחד עם חצי מהסיפורים האישיים שנחשפים, לא קשורים, בעצם, בכלל לעלילה. ועד שאת מעכלת את זה, הספר מסתיים כך: המשך יבוא.
כמובן שעד לרגע זה לא היה ברור בכלל שאת קוראת חלק מסדרה, ולדעתי אין המשך בכלל בשום מקום. לא שאני אקרא אותו.
אחד הספרים החצופים שנתקלתי בהם אי פעם, ואפשר היה לסיים את הספר גם במילים 'ואז היא התעוררה', כי נשארתי עם אותה הרגשה שעבדו עלי.

עלילות הנישואין/ ג'פרי יוג'ינדיס
ספר תמוה, כי עושה רושם שהמחבר יודע לכתוב. רק שהוא משתמש ביכולת הזו כדי ליצור ספר עגמומי, אפור ומלוכלך עם גיבורים שלובשים בגדים לא נקיים וגרים בדירות מוכתמות. הספר מדבר על סטודנטים בקולג' שלא מוצאים את עצמם, ומתאר אותם מבחוץ ככה שממילא אי אפשר להרגיש איתם שום הזדהות, כאילו שאפשר להזדהות עם אנשים לא נקיים שמקטרים במשך 500 עמודים. הספר נגמר בלי שום פואנטה אחרי עלילה ממש משעממת שבה הם מתאכזבים מהחיים שלהם אחד אחרי השני. התיימרות שפשוט לא עובדת. מה שכן, כל הקטעים שבהם הוא נותן מעין סקירה מלומדת על ספרים, וקטע ארוך שבו מסופר על התמודדות עם מאניה דיפרסיה, מעניינים מאד. אולי כדאי לגזור אותם או משהו.
למרות שחשבתי לעצמי, שעדיף כבר לקרוא ספר שמדבר כולו על מאניה דיפרסיה וממקור אמין יותר, ולשרוף את בית האדונים (ג'ייסון בלייר) מומלץ בהרבה.

שבוע (טוב, נשאר ממנו רק סוף) מקסים. ניפגש אחרי השבת- אני אפילו עוד לא יודעת מה אני אקרא כי אני אהיה בספריה רק מחר. אני כן חושת לקחת את השלהבת המסתורית של המלכה לואנה, אבל לא יודעת מה עוד.