קרע, רעלה של וורדים, בני שכונתנו

קרע/ סיימון לליק
מורה בתיכון מבצע טבח בתלמידים. עכשיו צריך להבין למה.
למה? אה, כי התעללו בו לאורך כל הספר בצורה ממש מגעילה. ובבית  הספר קיימת מדיניות יוצאת דופן של בריונות. אבל. אבל: הספר לא בודק את הבריונות הזו, ולא מנסה להבין את השורשים שלה, מה  גורם לילדים ולמורים להתנהל בצורה כזאת. האם אלימות היא מצב רגיל? האם הרוע הוא טבעי? מאיפה הוא מגיע?
גם החוקרת חסרת החיים שחוקרת את המקרה נופלת קרבן לאלימות, וגם כאן אין לה שום הסבר. ספר שלם שמתעסק ברוע, ולא מתעסק בו משום בחינה. שום בדיקה, שום ניסיון להבין.
מיותר לחלוטין, אלא אם אתם רוצים לקרוא ספר שלם על כמה אנשים יכולים להיות מגעילים ורעים אחד אל השני.

רעלה של וורדים/ לורה פיצג'רלד
אני יודעת, הספר היה נורא אופנתי לפני כמה שנים, אבל אני קראתי אותו רק עכשיו וזה מה יש.
טאמילה, צעירה איראנית יפהפיה, מקבלת מהוריה את המתנה האולטימטיבית: כרטיס טיסה לארץ הקסמים אמריקה. אבל אליה וקוץ בה: כדי להישאר בארצות הברית, היא צריכה להתחתן עם בעל אזרחות אמריקאית, ועליה לעשות זאת בתוך שלושה חודשים. לכן המשפחה מנסה לארגן לה שידוך, והאם טאמילה תאלץ לוותר על החופש בדרך אל החופש?
לא, כי זה רומן רומנטי.
נורא רומנטי. אפילו ארצות הברית רומנטית בו. אין כמעט קשיים של מהגרת, אין כמעט געגועים הביתה, אין מילה טובה אחת על איראן, המולדת העזובה. טאמילה מסתובבת, קונה בגדים ולומדת אנגלית למרות שהאנגלית שלה מושלמת, ובדרך חווה התנסויות אמריקאיות מושלמות ומוצאת אהבה. ולא,לרגע לא עולה על דעתה להוציא למשל ויזת עבודה. הכל מסתדר איך שנח לה.
באמת, בתור רומן רומנטי זה לא רע והוא דווקא חמוד. וטאמילה חמודה. רק חבל שהוא נתפס על נושא שיש כל כך הרבה מה לבחון בו, צעירה איראנית שעוזבת את איראן,  ומשתמש בו רק בתור מקדם מכירות.

בני שכונתנו/ נג'יב מחפוז
הוא כל כך נהדר.
לפעמים אני מצטערת שלא למדתי ספרות, כדי שאוכל לבקר ספר כמו שמגיע לו. מי אני שאדבר על מחפוז? הספר נהדר. השפה נהדרת. כיף גדול.
הספר מתאר שכונה דמיונית בקהיר, דרך ארבע דורות של מנהיגי השכונה, דמויות כמעט מקראיות, שקמות להציל את השכונה. להציל מבריונים, או כמו שתורגם פה- גביריונים, מילה שמשלבת בין גביר לביריון, ואני מוסיפה שגם המילה גבר, תרנגול קורא, נכנסת בה, ומוסיפה איזה מימד של יהירות והתרברבות. ברקע נמצא כל הזמן מעין אלוהים, דמות מסתורית ושקטה, ראש השכונה הלא מתערב, ונביאיו שליחיו בשכונה מחכים לחסדו. אבל כמו בעולם, כמו גלגל חוזר, תמיד הטבע האנושי גובר,והשכונה שוקע שוב במעטה של אלימות ועוני. השינוי מתאפשר דוקא כשהתושבים דורשים אותו בעצמם, במקום לחכות למושיע. כמעט תנ"ך, ספר שופטים, קטן ופרטי, מעין עולם קטן ואנושי מקופל בשכונה אחת.
ספר טוב. נקודה.
עכשיו אין לי חשק לרבי המכר שקיבלתי מסמדר. למה אין עוד ספרים שלו מתורגמים לעברית?